דף הבית
מי אנחנו
ערים ותחבורה
צמצום פערים
משק האנרגיה
כלים תקציביים
צור קשר
 
מבוא וחזון
תוכניות בעולם
שותפים
ENGLISH
סיכום וריכוז אמצעי מדיניות
כנס השקת הפרוייקט: 19.12.12
שמרו את התאריך: כנס השקת פרוייקט כלכלת המחר יתקיים ביום ד', ה-19.12.12, בין השעות 17:00-19:00 בבית סוקולוב, רחוב קפלן 4, תל אביב. מהרו להירשם - מספר המקומות מוגבל
 
דף הבית

סיכום וריכוז אמצעי מדיניות

פעם ישראל הייתה מדינה שחשבה "בגדול". בימיה הראשונים, ראש הממשלה דוד בן-גוריון הסביר שבישראל, "את הקשה עושים מחר, הבלתי האפשרי לוקח קצת יותר זמן". ואולם, המדיניות המאקרו-כלכלית הנוכחית של המדינה איננה משקפת את החזון הנשגב או את היצירתיות המרשימה המאפיינת את הסקטור הפרטי בישראל. האסטרטגיות הכלכליות בישראל מתעלמות מהעלייה המתמדת ביוקר המחייה והשחיקה המתמדת בשירותי המערכת האקולוגית ומשאבי הטבע. ואף על פי שלכאורה הכלכלה יציבה והתמ"ג עולה בהתמדה – לאמיתו של דבר מדדים כלכליים אחרים מרמזים שדברים אינם כשורה בישראל. הפערים החברתיים גדלים משנה לשנה וחותרים תחת הסולידריות החברתית הבסיסית ותחושת שוויון ההזדמנויות. אפשר – וצריך – לעשות זאת אחרת 

לא מדובר בגזרת גורל. ניתן להמשיך לקדם את תרבות היזמות הישראלית אבל גם לחלוק בשפע ובשגשוג שהיא מייצרת ביתר שוויון. ניתן ליצור עושר ואושר מבלי לגרום להרס בלתי הפיך של כדור הארץ. המשך פיתוח הדיון ויישום המלצות פרויקט צמיחה ירוקה – כלכלת המחר ישיגו מטרות חיוביות וחיוניות באופן משולב: הובלה לחברה הוגנת, מאוזנת  ובריאה יותר, וייצור משרות מעניינות ששכר הוגן בצדן. פרויקט צמיחה ירוקה – כלכלת המחר מהווה ביטוי למחויבותה של החברה הישראלית לצדק ולקיימות.

פרויקט צמיחה ירוקה – כלכלת המחר בא להציע התנהלות כלכלית אלטרנטיבית למדינת ישראל, על ידי אימוץ אמצעי המדיניות להלן:

מדד קידמה אמין

§       כדי להעריך בצורה נכונה יותר את רווחת המדינה ואזרחיה, יש לפתח מדד חלופי לתמ"ג (תוצר מקומי גולמי) ולאמץ אותו. לצורך העניין תידרש הרחבת מאגר הנתונים שנאסף על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ניתן להתבסס לצורך העניין במחקר שפרסמה לאחרונה העמותה לכלכלה בת קיימא בנושא זה.

 

צמצום פערים, תעסוקה ותעשייה מקומית

§       פיתוח הכשרה מקצועית לעבודה בתעשיות מסורתיות כמו גם במקצועות חדשים של טכנולוגיות סביבתיות לטובת עובדים ותיקים וחדשים; תמיכה בבתי ספר מקצועיים ברמה גבוהה עבור בני נוער ובקורסים מקצועיים עבור בוגרים ותוכניות של אפליה מתקנת עבור מגזרים מוחלשים.

§       עידוד יוזמות חדשות ליצירת תעסוקה, בדגש על טכנולוגיות סביבתיות, באמצעות נקודות זכות ממס, הלוואות בריבית נמוכה ומענקי מו"פ.

§       שילוב תמריצים להעסקת נשים ואוכלוסיות מוחלשות בתנאים הוגנים בכל תוכנית ממשלתית לקידום תעסוקה.

§       העלאת שכר המינימום בישראל ל-4,800 ש"ח בחודש בהדרגה תוך שנתיים, והמשך בחינת רמת השכר בהתאם לעלות יוקר המחייה במשק.

§       במקביל להעלאה בשכר המינימום, תוצע חבילה של תמריצים ליצרן המקומי אשר תעודד אותו להמשיך וליצור בארץ: הטבות מס, כולל מסים מופחתים למעסיק; מסי עירייה (ארנונה) מופחתים; שיעורי שכירות נמוכים וכיו"ב.

§       הענקת מענקים והטבות מס כתמריצים לחברות המפנימות יישום של תהליכי יצור נקיים, מיחזור חומרים, הפחתת פסולת והתייעלות בניצול אנרגיה ומשאבים נוספים, והטמעתה של טכנולוגיה מתקדמת, בדגש מיוחד על אימוץ טכנולוגיות נקיות.

§       קידום מדיניות שימור מים, בנייה ירוקה ומיחזור כמוקדים ליצירת מקומות עבודה חדשים במשק.

§       השקעה אסטרטגית בתעשייה הסולארית לצד תקנים ברורים בנוגע לעדיפות ברכישת טכנולוגיות ישראליות על פני תוצרת חוץ.

§       יצירת משרות "צווארון ירוק" יכולה וצריכה גם לספק יעדי מדיניות חברתית אחרים, וניתן לנצלן כדי להעצים מגזרים פגיעים או מקופחים במיוחד.

§       עיגון תהליך הפיתוח, כולל שלבי המיפוי, התכנון והיישום, ברמה המקומית.

§       פיתוח מנגנונים שיעניקו מיקרו-אשראי לבעלות הכנסה נמוכה כך שיוכלו להקים עסקים מקומיים קטנים ויוכלו להתפרנס ולתרום לשגשוג הכלכלה המקומית.

§       שינוי מבנה קצבאות הילדים כך שתינתן עדיפות לילד הראשון ולא להגברת הילודה.

§       ביטול קצבאות לתלמידי ישיבות וקידום מנגנונים לשירות לאומי ואזרחי.

 

ערים מתקדמות ותשתית תחבורה ירוקה

§       קידום של תכנון מבוסס בנייה צפופה יותר בערים ועירוב שימושים (מגורים, תעסוקה, שירותים ופנאי).

§       יצירת שכונות אקולוגיות צפופות בתחומי הערים הקיימות, בהן ניתן להתנייד ברגל ומופעלת בהן מערכת תחבורה ציבורית מצוינת, והשבחה (retrofitting) ירוקה של שכונות קיימות.

§       העדפה ברורה בתקציבים ממשלתיים ובמעורבות ממשלתית להסרת חסמים לפיתוח תשתית תחבורה ציבורית על פני כבישים.

§       מחויבות חדשה למערך תחבורה כולל באוטובוסים, הכולל נתיבי תחבורה ציבורית ייעודיים לאוטובוסים בלבד ואכיפתו, עדיפות ברמזורים, אוטובוסים איכותיים ובלתי מזהמים, שירות תכוף ומידע ברור זמין.

§       קביעת נתיבים עבור רכבים בעלי תפוסה גבוהה (High Occupancy Vehicles, HOV) בדרכים המהירות הראשיות.

§       שדרוג התשתיות הקיימות לרוכבי אופניים ולהולכי רגל; אישור תקנים עבור שבילי אופניים בערים, עם קנסות כספיים על אי-עמידה בהם.

§       סבסוד התחבורה הציבורית כך שהנסיעה ברכב פרטי תהיה יקרה באופן משמעותי מהחלופה.

§       הטבות למשתמשים בתחבורה ציבורית ותחבורה לא ממונעת על חשבון הטבות לבעלי רכב פרטי; איסור על גילום הוצאות רכב פרטי בחבילות שכר.

§       הטלת אגרות גודש במרכזים מטרופוליניים גדולים בישראל לעידוד נוסף של השימוש בתחבורה ציבורית, לאחר הבטחת החלופה התחבורתית.

§       קביעת גבול עליון למספר מקומות החניה הזמינים בתוך הערים, תוך העלאת העלות הנמוכה יחסית הנגבית על חניה בישראל, יחסית לערים אירופאיות.

§       מינוי מתאם תחבורה ציבורית/הסדרי נסיעות משותפות (car-pool) בכל חברה המעסיקה יותר מ-10 עובדים, בכדי להקטין את מספר הנסיעות למקום העבודה.

 

דיור בר השגה

§       ניצול עתודות בנייה קיימות – כ-200,000 יחידות דיור שכבר אושרו במוסדות התכנון, אך להימנע מקיצור בלתתי אחראי של הליכי תכנון.

§       חיזוק ועדות התכנון הקיימות בכוח אדם נוסף.

§       הסרת חסמים בירוקרטיים המעכבים בנייה שכבר אושרה.

§       העלאת מס הרכישה על דירות באופן דיפרנציאלי לפי מספר יחידות דיור – ככל שאדם יקנה יותר דירות, יגדל שיעור המס בו יחויב.

§       הטלת מסים גבוהים על אזרחים זרים שירכשו דירה שנייה.

§       קידום תוכנית ארצית חדשה לחיזוק שכונות ותיקות כפתרון הכרחי למצוקת הדיור.

§       יישום מיידי ומלא של חוק הדיור הציבורי והפניית ההכנסות ממכירת הדירות לקניית דיור ציבורי ושמירת מלאי הדירות.

§       הקמת רשות לאומית לדיור.

§       סבסוד מיזמים להשכרה.

§       ייזום בניית 20 אלף יחידות דיור בשנה במחיר בר-השגה.

§       חקיקה/הוראת שעה שתחייב תמהיל דירות הכולל דירות קטנות יותר באחוזים מוגדרים מתוכניות בינוי מאושרות.

§       מיקוד בנייה צפופה ובנייה לגובה באיזורי תחבורה ציבורית יעילה.

§       שינוי סדרי העדיפויות בתחבורה לטובת תחבורה ציבורית.

§       פיתוח כלכלי של הפריפריה.

 

מכשירים פיננסיים ירוקים ורפורמה במיסוי

§       נדרש שינוי מהותי של מערכת המיסוי בישראל, הכולל העלאת מס על ההון ומס החברות, והפחתת שיעורי מס ההכנסה על עבודה. יש לוודא שהפחתת מס הכנסה לא תפגע בשירותים החברתיים.

§       הרחבת המסים הירוקים המושתים על פעילויות מזהמות ומזיקות חברתית; יצירת הכנסות ממסים ממגוון היתרי פליטה והזרמה, מיסים על אכסון של כמויות גדולות של חומרים מסוכנים באיזורים עירוניים, אגרות על הדברה וכו'. במקביל יתומרצו "מוצרים טובים" (כמו מכשירים יעילים אנרגטית, או בריכות שחייה ציבוריות) ו"התנהגות טובה" (מיחזור או שימוש בתחבורה ציבורית).

§       העלאת מיסי צריכה (מע"מ) באופן דיפרנציאלי.

§       יש לייעד בהתאמה את הכנסות המדינה ממיסים על מוצרים מסוימים למימון נושאים סביבתיים וחברתיים. כך למשל מיסוי על מוצרי יוקרה יופנה לשירותי רווחה, מיסוי על רכבים מזהמים יופנה לפיתוח תשתית תחבורה ציבורית, ואגרות על פליטות שפכים יממנו פרויקטים לשיקום נחלים.

§       מיסוי הולם של הפקת רווחים פרטיים ממשאבי הטבע הציבוריים, והפניית כספי הקרן הייעודית של ההכנסות לקידום נושאים סביבתיים, חברתיים וחינוכיים.

§       יש לערוך סקירה מערכתית של תקציב המדינה כדי לזהות תמריצים שגויים ולהפחית את השימוש בהם.

§       הטלת מס פחמן מיידי וגבוה, אשר ימשיך ויגדל מדי שנה במשך 3 שנים. ההכנסות שייווצרו ייועדו לסבסד ייצור אנרגיה נקיה באמצעות מקורות רוח ושמש.

§       הטלת מס עיזבון בישראל בשיעור 40%, עם רמת פטור בסך 3 מיליון דולר, שיצמצם מעט את חוסר האיזון הקיצוני בהכנסות ויממן יעדים חברתיים לאומיים.

 

כלכלת אנרגיה חדשה

§       פיתוח מדיניות אסטרטגית ארוכת-טווח למשק האנרגיה.

§       שיתוף פעולה איזורי נרחב. אסטרטגיה זו צריכה לכלול רשת חכמה איזורית משולבת ושיתוף בטכנולוגיות הסולאריות הישראליות, אשר יאפשרו את ניצול אנרגיית השמש במדבריות הגדולות מעבר לגבולותינו.

התייעלות אנרגטית

§       ייסוד קרן לאומית שתממן פרויקטים להתייעלות אנרגטית.

§       אכיפה אפקטיבית יותר ותקצוב אמצעים ותקנים ממשלתיים ליעילות אנרגטית, הכוללים סימון ודירוג של צריכת האנרגיה של מכשירי חשמל המיוצרים בארץ, בקרה על צריכת האנרגיה במתקנים מסחריים ותעשייתיים גדולים, ודרישה בחוק ממוסדות ציבור לדווח מפעם לפעם על צריכת האנרגיה שלהם.

§       הקמת חברה ממשלתית עצמאית ללא מטרות רווח, שתנהל את התוכניות השונות ליישום התייעלות אנרגטית בבנייני מגורים, בניינים מסחריים, משרדי ממשלה, בתי ספר, חברות תעשייתיות ובקרב רשויות מקומיות.

§       חינוך ויצירת שינויי התנהגות בציבור בכל הקשור לצריכת אנרגיה. יש ללמד את הנושא בכל בתי הספר בישראל, בתוכנית משותפת למשרד להגנת הסביבה, משרד החינוך, ארגוני החברה האזרחית וחברת החשמל.

§       יישום תוכנית להתייעלות של מכשירי חשמל כדוגמת Top Runner ביפן, לפיה כל המכשירים החשמליים צריכים להגיע לרמת ההתייעלות האנרגטית של המוצר הטוב ביותר בקטגוריה שלהם תוך זמן מוגדר.

בנייה ירוקה

§       הצעת תמריצים כלכליים (בצורת סובסידיות, הטבות מס, משכנתאות 'ירוקות' וכד') לתעשיות תומכות בנייה העומדות בתקני בנייה ירוקה, כמו גם לבעלי בתים – הן של בניינים חדשים והן להשבחה ושיפוץ של מבנים קיימים.

§       קביעת תקנים עבור "מבנים יעילים אנרגטית" אשר ייכנסו לתוקף עד שנת 2015. תקנים אלה יתורגמו בסופו של דבר להקמת בתים ומשרדים בריאים, נוחים ועמידים יותר, שאף ערכם גבוה יותר. אמצעי זה יוביל גם להפחתת פליטת גזי חממה בישראל.

§       סבסוד עלות הקרקע ליזמים בפרויקטים בבנייה ירוקה. צעד כזה יפצה על העלויות הגבוהות יותר של עמידה בתקני בנייה ירוקה (העלות העודפת של בנייה ירוקה עומדת על בין-1-3% ביחס לבנייה 'רגילה', אולם ההחזר על ההשקעה מהיר יחסית).

§       מיסוד מסגרת מסובסדת להשבחה (retrofitting) של בנייני מגורים קיימים והתאמתם להתייעלות אנרגטית, המכוונת במיוחד לדיור של בעלי הכנסות נמוכות.

§       ייעול הבירוקרטיה בתחום ע"י תיאום בין-משרדי בנושא הבנייה הירוקה וקיבוץ הנושא תחת גג אחד.

§       שילוב תקני בנייה ירוקה בתמ"א 38 לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה.

§       ניהול קמפיין תקשורתי להעלאת מודעות הציבור לחשיבות הבנייה הירוקה ויתרונותיה לקבלנים כמו גם לצרכנים.

§       עד שנת 2020 כל הבנייה החדשה תייצר מבנים בהם צריכת האנרגיה נטו היא ניטרלית (ZEB – Zero net Energy Buildings). בבנייני ZEB מקוזזות פליטות הפחמן הנוצרות מדלקים פוסיליים, בין אם באתר עצמו או במקורות ייצור החשמל, ע"י כמות ייצור האנרגיה המתחדשת באתר עצמו.

אנרגיה נקיה

§       כל מתקן חדש לייצור חשמל בישראל יתבסס על מקורות מתחדשים בלבד.

§       לפני הסבת קרקע חקלאית בקיבוצים ומושבים להפקת אנרגיה סולארית, יש לנהל תסקירים מלאים של השפעה על הסביבה. יש לאפשר לחקלאים להחליף קרקע בעלת פוטנציאל גבוה לקיים מגוון אקולוגי בקרקע בעלת ערך אקולוגי נמוך יותר. מתן היתרים לבניית מתקני אנרגיה סולארית על קרקע חקלאית צריך להיות מותנה בחילופי אדמות אקולוגיות מסוג זה.

§       סבסוד עלויות האנרגיה הסולארית ע"י תעריפי הזנה מועדפים ותמריצים נוספים, כך שיוכלו להתחרות בחשמל המופק מדלקים פוסיליים.

§       חיסול החסמים הבירוקרטיים העומדים כיום בפני יישום אנרגיה מתחדשת בקנה מידה גדול.

§       השקעה במחקר ופיתוח של טכנולוגיות חדשות, הסטת עומס שיא, אחסון אנרגיה ותמיכה ביישום רחב-היקף של טכנולוגיות חדשות שהן זולות יותר ויעילות יותר בשימושי קרקע מהטכנולוגיות הקיימות כיום.

§       מכסות יעד להפקת אנרגיה מתחדשת, לאספקה של 10% מכלל האנרגיה ממקורות חלופיים עד שנת 2015; 20% עד שנת 2020, ועד כדי 50% עד שנת 2030.

§       החזון ארוך הטווח של הוא ש-100% מאספקת החשמל של ישראל תגיע ממקורות מתחדשים ונקיים.

רשת חכמה

§       השקעה בתכנון של רשת חכמה לאומית;

§       הקצאת המשאבים הדרושים לחברת החשמל לבניית רשת חכמה לאומית והתקנתה;

§       שיתוף פעולה עם מיזמים המקדמים את השימוש הנרחב ברכב חשמלי, כדי להבטיח שמכוניות חשמליות יוכלו להתחבר לרשת כך שאספקת החשמל תהיה מיטבית והטעינה תתרחש בשעות השפל, בהן היצע החשמל הבסיסי איננו מנוצל במלואו.

§       פיתוח תשתית הולכת החשמל בדרום הארץ כך שתתאפשר העברתה של אנרגיה סולארית המיוצרת בערבה למרכז. בכלל זה, יש להניח קו חשמל תת-קרקעי דרך מכתש רמון.

דף הביתהדפסהמפת האתרצור קשר